מפזרים את מסך העשן

דר' מלמד M.D סגן מנהל ביה"ח, נועם סיגלית R.N, B.A סגנית אחות אחראית מח' ד'

גיל התחלתי ממוצע לעישון נמצא בגילאי 12- 13 שנים, הסתבר שהסיבה העיקרית להתחלת עישון בקרב בני נוער היא הפרסומות ושיטות קידום המכירות המתוחכמות המופעלות עליהם ( פרסומות מפתות ).

נזקי העישון

מהי הסכנה העיקרית הנגרמת מעישון טבק ?
העישון עלול לגרום למוות בטרם עת, ממחלות סרטן שונות, כגון: סרטן הריאה (הסיכון לחלות בו גדל פי 20 מאשר אצל הלא מעשנים), סרטן הלוע, הגרון וחלל הפה, הוושט, שלפוחית השתן, הכליה, הלבלב וצוואר הרחם.
מעשנים מסתכנים פי 2 ויותר מהלא מעשנים בפיתוח מחלות לב כליליות, מחלות של כלי דם, התקפי לב, שבץ מוחי ומוות פתאומי.
עישון מביא לירידה באיכות החיים של המעשן ולעיתים הנזק הגופני אינו ניתן לתיקון.

                                          ריאה עם גידול

                                                סרטני                              ריאה בריאה

תיקוני חקיקה

•  ב-1 בדצמבר 2004, בסיוע האגודה למחמה בסרטן, נכנסו לתוקף תיקוני חקיקה נוספים לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק.
•  בוטל השימוש במונח "לייט" על גבי כל חפיסות הסיגריות.
• נאסרה ותיכנס לאכיפה מכירת סיגריות לקטינים.כל בית עסק יחויב לשים שלט מתריע ובולט על כך.
• האזהרות על גבי חפיסות הסיגריות יובלטו ויוחלפו לסירוגין.

גמילה מעישון

• מתוך מחקרים נמצא כי הפסקת עישון מאריכה משמעותית את תוחלת החיים, והסיכון לתמותה מנזקי עישון כעבור 15 שנים מגיע ומשתווה לסיכון של מי שלא עישן כלל בחייו. בשלב הראשון ישנו שיפור מיידי של הכושר הגופני, חזרת התיאבון, שיפור חוש הטעם והריח, השתחררות הנשימה, הפסקת שיעול והקלת הלחץ בבית החזה, תחושת ערנות וכמובן צמצום הסיכויים ללקות במחלות חשוכות מרפא. יש להוסיף את הסיפוק הנפשי שבהשתחררות משעבוד ואת החיסכון הכספי.
• בתוך שנתיים מתאריך הפסקת העישון יורד הסיכון לחלות בסרטן הריאה ב- 80%, מתחיל תהליך שיקום הריאה והרקמה חוזרת למצב תקין.שנה לאחר הפסקת העישון הסיכון לחלות במחלות לב יורד ב- 50%.תוצאות מחקר מצאו כי:תוחלת החיים באוכלוסיה בגיל 35 אשר הפסיקו לעשן עלתה ב- 8 שנים בממוצע, ובקבוצת מעשנים בגיל 65 שהפסיקו לעשן זוכים להארכת תוחלת חיים עד שנתיים.

תירוצים ומיתוסים 

• סיגריה מרגיעה לא נכון
• סיגריה מרזה לא נכון
• אני שואף כל כך הרבה אוויר מזוהם אז הסיגריה כבר לא משנה לא נכון
• סיגריה לייט בטוחה יותר  לא נכון
•  אני יכול להפסיק לעשן בכל זמן שרק ארצה לא נכון

 הקשר בין עישון לבין מחלות נפש

האיגוד האמריקאי לרפואה פרסם תוצאות מפתיעות של מחקר אשר נערך ע"י בית הספר לרפואה של הארווארד, לפי המחקר נמצא כי 44% מהסיגריות הנמכרות בארה"ב, מעשנים חולי נפש כולל אלכוהוליסטים, מכורים לסמים ומי שסובל מדיכאון עמוק, הממצאים מתבססים על מידע שנאסף בסקר שנערך בקרב 5,000 איש בגילאי 15 עד 55.

מחקרים רבים מצביעים על קשר בין מחלות נפש ומצוקות נפשיות לבין עישון.

לא ברור עדיין מה גורם למה, האם העישון הוא זה שמגדיל את הסיכון למחלות נפש, או שאותם אנשים הסובלים ממצוקות נפשיות ברמה כזו או אחרת נוטים לעשן יותר מאחרים.

ע"פ מסקנות המחקר אחוז המעשנים בקרב חולי הנפש כמעט כפול מזה של שאר האוכלוסייה, בנוסף המחקר מראה כי למעשנים הללו דווקא קל יותר להפסיק לעשן 

במידה והם רוצים בכך.

התערבות להפסקת / הפחתת עישון בקרב מטופלי ביה"ח

קבוצת הביקורת :
- כללה 15 מטופלים ממחלקות א' ו-ד',  להם ניתנה הרצאה בודדת בנושא נזקי עישון.

תיאור האוכלוסייה

מין	גיל	משקל	אשפוז מעל 5 שנים	אשפוז  1-5 שנים	אשפוז ראשון	מחלקות כרוניות	מחלקות אקוטיות	כמות העישון	מס' משתתפים
זכר= 17 נקבה= 9	44.4 (sd= 8.9)	79.6 Sd=18.2	12	10	4	15	11	26.0 Sd=16.0	N=26 קבוצת מחקר
זכר= 11 נקבה=4	45.6 sd=10.1	74.6 sd=17.8	11	2	2	6	9	26.3 sd=10.7	N=15 קבוצת ביקורת

מדדים ומשתנים
- המדדים שנבדקו : מספר הסיגריות הנצרכות ליום,
- משקל , מין ,גיל מאפייני המטופל (שם מחלקה . פעילה, כרונית, מרפאה, אמבולטורי.  בדיקת אמינות דיווח , מס' אשפוזים , משך אשפוז ומס' מפגשים בהם נכח).
- המדדים נאספו טרם ההתערבות , בתום ההתערבות ולאחר חודשיים.
- בקבוצת הביקורת המדדים נאספו לאחר ההרצאה ולאחר חודשיים.

ממצאים

מסקנה: בקבוצת המחקר נמצאה ירידה משמעותית בצריכת הסיגריות יותר מאשר מקבוצת הביקורת .
אך גם בקבוצת הביקורת נצפתה ירידה משמעותית מובהקת.
 
מספר עישון הסיגריות לפני ואחרי בקבוצת המחקר

חשוב לציין ששלושה מטופלים נגמלו מעישון לחלוטין וטרם חזרו לעשן.

מסקנות:

•  בשתי הקבוצות הושגה הפחתה משמעותית במספר עישון הסיגריות ליום.
•  הגישה ההתערבותית מפחיתה עישון סיגריות באופן משמעותי מהרצאה בודדת
•  לא נמצא הבדל משמעותי מובהק בהשפעה על יעילות ההתערבות בין 5 ל-10 מפגשים.
•  לא נמצאה עליה או ירידה במשקל בעקבות ההתערבות.
•  לא נמצא קשר בין גיל ומין לירידה בצריכת הסיגריות.
•  התוצאות הטובות ביותר הושגו בקרב מטופלים כרוניים - " חדשים " (1 – 5 שנות אשפוז).
• לא נמצאו הבדלים בין מטופלים המאושפזים במח' כרוניות ואקוטיות.

  
הרחבת ההתערבות:

• הופעלה תוכנית התערבותית בקרב המטופלים הכרוניים והאקוטים המעשנים בבית החולים.
• ניתנה העדפה למפגשים הכוללים סימולציות,טיפולים אלטרנטיביים הרפיה ,דמיון מודרך, אקופונקטורה ,וחיזוקים חיוביים .
• קיום שתי סדנאות שנתיות למשך 5 מפגשים במסגרת שתקרא "חודש ללא עישון".
• איתור  מטופלים מעשנים שזמן  אשפוזם הוא בין 1-  ל – 5 שנים.
• ביצוע המפגשים במסגרת מחלקתית ולא לכלל המטופלים (עד 45 דקות)
• חיזוק תפקידו של "נאמן מניעת העישון" במחלקה ובאמצעותו להנחות קבוצה למניעת עישון.
    
  מומלץ לתת במה לחברי הקבוצה- מטופלים, לשיווק הקבוצה והצלחותיה בשבוע הבריאות-וביום הלאומי שנקבע כיום ללא עישון.

ההחלטות שהתקבלו:

• יתקיימו קבוצות  התערבות בכל מחלקה.
• הקבוצה תכלול 5 מפגשים.
• כל מחזור כזה ייערך פעמיים בשנה.
• בין המחזורים נאמן העישון יעזור באופן פרטני לחולה מעוניין.
• חולים המשתחררים מאשפוז יוכלו להמשיך את השתתפותם בקבוצה עד סיום 5 המפגשים.
• התוכנית יצאה לפועל בנובמבר 2006